אוטו שטח נוהג - טויוטה לנד קרוזר 120

פורסם: 2015-03-19 10:56:36
קטגוריות: שיפורים לרכבי שטח מכל הסוגים

אוטו שטח נוהג - טויוטה לנד קרוזר 120

כתב : רוני נאק , צילם : פז בר
מתוך מגזין אוטושטח , גליון מספר 46

שטח נוהג טויוטה לנדקרוזר 120

אפילו ללהיט המכירות יש מה לשפר. יצאנו לשטח עם שני לנדקרוזרים שהחלו כזהים ועתה הם שונים מאוד

כמעט ואפשר לקבל את הרושם כאילו שהמקום הראשון בטבלת מכירות רכבי השטח (הקשוחים יותר מרכבי הפנאי) כמעט ומרותך לשם לנדקרוזר. אפילו הפאג'רו, שאת מקומו בראש הטבלה תפס הלנדקרוזר כבר לפני דור מוטורי שלם, שהתחדש מאז, לא מצליח לערער את שלטונו המוצק של ה-120 בראש הטבלה. ניסיונות של שחקנים אחרים בסגמנט לא התקרבו לרגלי מושב המלכות של טויוטה וגם החלל שהותירה לכתו של הטרופר – הפופולארי בשעתו – נותר עדיין ריק. המתחרים המקבילים מקוריאה שנלחמים בנשק המחיר העדיף לא הותירו אפילו כיפוף קל בשריונו של הקרוזר אפילו כשסורנטו מאובזר עלה כמו לנדקרוזר קצר.
אבל קרוזר גיבור ככל שיהיה, אינו מסוגל לענות על הצרכים של אותם אנשים אשר – שומו שמיים! – באמת נוסעים עימו לשטח. המתלים רכים מדי עם מטען מלא, מיגוני הגחון – למרות טענת היבואן – אינם באמת מספקים ותמיד יש מקום לצמיגים עם סוליה אגרסיבית יותר, מיתקון ל-GPS משוכלל ואם אפשר אז גם מקלחון...

והפעם
קיבצנו עבורכם שני לנדקרוזרים אשר אובזרו מכף רגל ועד שפיץ אנטנה בסדנת גתוס, שניהם באופן נדיר מצויידים במנוע בנזין (6V 4.0ל', 38 קג"מ ו-249 כ"ס) בעוד שהרוב הגדול של אחיהם מונעים במנועי דיזל (3.0ל', 41 קג"מ ו-173 כ"ס). הלנדקרוזר מוכר לנו ולכם היטב, הוא מציב אולי את השילוב הטוב ביותר בין איכות החיים בכביש ליכולת השטח. בכביש רעש המנוע (בגרסאות הדיזל) מבודד ומרוחק והנסיעה רכה ומפנקת בעוד שבשטח יש ארסנל מרשים הכולל דיפרנציאל מרכזי ננעל, מהלך מתלה נדיב (RTI של 39%) ובקרת משיכה יעילה מאוד. עם לכתו של הטרופר, מיקוד הכביש של הפאג'רו החדש וקפיצת המדרגה שעשה הדיסקברי, נותר הלנדקרוזר האופציה היחידה בתחום המחיר הנע מעט מעל 300 אלף שקלים.
זה בטח כבר נכתב בכמה וכמה הזדמנויות ובכל זאת אחזור על זה גם הפעם. ממש כמו כלבים, ולפעמים גם בני זוג, עם השנים רכב שטח הולך והופך דומה לבעלים שלו. וזה בולט עוד יותר כשמדובר בכלי שעבר שיפורים ושינויים רבים. בלע"ז קוראים לזה פרסונליזציה ובפועל זה מרשים מאוד לראות כיצד שני לנדקרוזרים שיצאו משערי טויוטה כתאומים זהים, יכולים להפוך כה שונים.

שמפניה
הקרוזר בצבע המבעבע נרכש "יד שניה מאישה" כדברי בעליו – וזה לרוב אומר שהוא במצב סטנדרטי לגמרי ובעיקר שלא ראה שטח או פתח מכסה מנוע (כי איזו אישה תפתח מכסה מנוע ולא משנה באיזה אוטו...). אחרי הרכישה נשלח האקזמפלר אחר כבוד לגתוס. בשלב ראשון עברה כננת וורן 9000 מהפאג'רו שהיה לתוך תושבת פנים-פגוש של הקרוזר, הותקנו מגיני סף, סט מלא של מיגון לגחון וכמובן ערכת בולמים וקפיצים מבית אולדמן. הקפיצים המחוזקים הללו יוכיחו את ערכם כשיגיע המבט לתא המטען שם תגלו ארונית עץ שממלאת את מרבית החלל ומכילה תלי-תלים של ציוד חילוץ (א' מתנדב ביחידת הג'יפים המשטרתית) לפינוי כלי רכב אחרי תאונות, ערכות בישול וקפה מושלמות ובעצם כל מה שצריך כדי להיכנס למדבר ולצאת ממנו – בנחת – מצידו האחר. הארונית הזו – להערכת א' – שוקלת כמה מאות ק"ג. בתוך המכונית תמצאו עולם שלם של גדג'טריה והבולט מהם הוא מחשב פוג'יטסו 5031 – שנרכש ב-ebay – המחובר ל-GPS ולתוכנת הניווט של גוגל-ארץ. עוד תמצאו מכשיר קשר רב עוצמה מהדור ההוא שהיה פעם במוניות והיום נעלם לטובת מירס וניידים. והכי אהבתי לראות שבכל פינה באוטו יש משהו. אם זה זוג מכשירי קשר ניידים, מפות, ניירות ומה לא. ואם כל זה לא מספיק לכם, התקין א' שני נועלי דיפרנציאלים מבית ARB עם תופעת לוואי מבורכת של קומפרסור שימושי.
אם אתם חושבים שמדובר בסוג של מגייוור מוטורי – לא טעיתם. יש בתוך הקרוזר הזה כל מה שצריך כדי לחלץ שיירה של ריוסים שנתקעה בלב הג'ונגל או סתם וויטארה ששקעה בדיונות של ראשון. מסכין פלסים, דרך אמצעי חילוץ מגוונים וכלה בתושבת מדוגמת למיכל הגז. לא נפקד מקומו של הכסא המתקפל ויש עוד המון דברים שפשוט אי אפשר להזכיר.
על הקשר לקרקע מופקדים צמיגי בוץ עמוקי-סוליה ומעט רחבים מהמקור. ואלו עושים עבודה יפה בלהזיז את הכלי הכבד לפנים. האמת היא שהוא לא באמת כבד – אלא ההתנהלות של בעליו היא כזו. מעט איטית יותר, נינוחה מאוד לא ישראלית בבסיסה. לפעמים נראה היה לי שהוא נוסע ככה פשוט כדי להיתקע ולקבל תירוץ לשלוף אחד מאביזרי החילוץ מאחור...
כשסופסוף קבלתי את ההגה לידיים ניצלתי את ההזדמנות לסלק קצת פיח מהפלאגים במנוע הבנזין החזק. בדיונה של קיסריה מגהצים המתלים יפה מאוד את הגדודיות הרבות אולם המשקל הרב בתא המטען נותן אותותיו ובכל קצב שאינו דיעדוע רדום, סובל הזנב מכבדות ומחסור בריסון. רק הפחתה משמעותית של לחץ האוויר איפשרה ריחוף מעל לחולות ואז יכול היה הקרוזר לכל שיפוע וכל אתגר.
על נפלאותיה של מערכת ההנעה בטיוטה כבר הרחבנו הרבה יותר מפעם אחת. כל שכן כשמדובר בכלי עם מתלים משופרים, צמיגים מאוד אגרסיביים ונעילות דיפ' מכאניות (הפעלתן מבטלת את בקרת המשיכה). גינות סלעים ומדרגות חולפים תחת הגחון הממוגן בזילזול מופגן, שיפועים חדים בטיפוס או מורד לא ממש עושים רושם. מכשיר אמיתי.
בשבילים המהירים של רמות מנשה שוב נחשף מחסור בריסון שנגרם מהעמסת היתר של הזנב. ובמקרה הזה אני הייתי בהחלט שמוותר על רוב הציוד מאחור. הירכתיים מנתרים ללא ריסון לאחר מפגש עם באמפים פעוטים, וזה לא מאוד עושה חשק ללחוץ. מצד שני, הבעלים של המכונית הזו לא נוסעים מהר – כדרך חיים – אז כנראה שזה לא ממש רלוונטי עבורו. ב-60 קמ"ש הכלי מגהץ כמו מגהץ קיטור מקצועי – וזה מספיק.
במעברים הטכניים הקרוזר שמפניה מככב. לאט אבל בטוח הוא גורס לאבק כל מעלה הצלבה או מעבר שיכולים לגרום אי-נעימות ללא מעט כלי-שטח גיבורים למדי. מהלך המתלה הגדול של הקרוזר המקורי רק משתפר עם ערכת המתלים וכשבקצה של כל זרוע יש גם צמיג שטח רחב ודביק, אין הרבה מכשולים סבירים שהכלי לא יעבור באדישות. א' לא הסתפק ביכולת הטבעית של בקרת המשיכה המקורית והתקין שתי נעילות מלאות מ-ARB וזה כבר הופך את שמפניה לבלתי ניתן לעצירה.

שלגיה
גם הבעלים של הקרוזר השני – הלבן – הוא א'. אבל א' בעל אופי אחר לגמרי. אחרי שנים ארוכות בארץ הדוד הסם הוא חזר ארצה ורצה את הכלי הכי טוב. והוא רצה לאבזר אותו במקום אחד עם הכול. One stop shop. כך הוא הגיע לגתוס שם נמצא סט מיגון מלא, כננת ופגוש, שנורקל, מיכל מים אחורי, מיתקון פנימי להייליפט, מתלים מאולדמן, סט צמיגים מגודריצ' ונעילת דיפ' אחורית. כל השאר זה לנדקרוזר פרימיום עם מנוע בנזין אשר נרכש חדש מהחברה "אחד לי ואחד לאישתי" אם יורשה לי לצטט את א'.
שלגיה מרגישה הרבה יותר קלילה על רגליה ובחול – שם נדרש מנוע נמרץ – היא גם חשה בריאה וחזקה יותר משפניה העמוסה לעייפה. אולם בעוד ששמפניה כבדה בירכתיים, המשקל של הכננת והפגוש על החרטום של ששלגיה הריקה, מורגש אף הוא בצורת מחסור קל בריסון החרטום ונטייה חדה להדק מדי את הפניה בהרמת רגל (ליפט).
גם האוטו הזה מרשים מאוד בחולות, מהנה על השבילים הפתוחים ומרשים מאוד באופן הפקת הכוח. צעירותו וההשגחה הייקית של א' עדיין גורמים לשלגיה לחוש רעננה ומהודקת. בגינות הסלעים קשה לומר לאיזה משני הכלים היתרון. לשניהם מהלך גדול וזהה ולשניהם צמיגי שטח גדולים מהמקור הנהנים משירותיה של בקרת משיכה יעילה. השוני היחידי הוא נעילת דיפ' קדמית בשמפניה וזה בא לידי ביטוי רק במצבים הקשים ביותר אליהם לא רציתי כלל להביא את הבנות מפאת נזק.

אגדה
הלנדקרוזר של טויוטה הוא רכב השטח הנמכר ביותר אצלנו מזה כמה שנים טובות. למרות התחדשות המתחרים וניסיונות חוזרים ונשנים להדיח את הטויוטה החסונה ממרום מושבה, חוזר עמישראל ומצביע בארנקו. קשה לומר כמה מבין אלפיים וכמה יחידות שיוניון מוטורוס מוכרת בשנה עוברות פרסונליזציה ברמה כה גבוהה – מה גם שישנה מידה של אי-שיתוף פעולה מצד היבואן לגבי כל זה – אולם אלו אשר טורחים לשפר ולהתאים את המכונית בהתאם לצרכים האמתיים או המדומים שלהם, יקבלו כלי שטח רב יכולת. כזה שיעביר אותם ברוב המכשולים מזרי האימה של משעולי ארצנו השזופה.

 

שתף את הכתבה

קטגוריות